"הילדה השמאלית": הסרט הקטן מטייוואן שכבש את המבקרים בעולם , ובצדק כדאי להכיר אותו
בלי כוכבי ענק ובלי אפקטים ראוותניים, דרמה משפחתית המתרחשת בשוק לילה בטאיפיי הפכה לאחת היצירות המדוברות בקרב מבקרי הקולנוע. אז מה סוד הקסם?
לפעמים הסרטים המעניינים ביותר בקולנוע אינם אלה שתקציב הפרסום שלהם הוא הגדול ביותר.
הבמאית שין־צ'ינג טסו הופכת את הרחובות, הצבעים והקולות של טאיפיי לחלק בלתי נפרד מן הסיפור.
על מה הסרט?
שו־פן חוזרת לטאיפיי עם שתי בנותיה ומנסה לבנות למשפחה התחלה חדשה סביב דוכן נודלס בשוק הלילה. הבת הבכורה, איי־אן, עובדת בחנות ונמצאת במערכת יחסים מסובכת עם הבוס שלה, בעוד איי־ג'ינג בת החמש הופכת את השוק ההומה למגרש המשחקים שלה. כשהסב מזהיר את הילדה שלא להשתמש ביד שמאל, אמונה משפחתית ישנה מתחילה להשפיע על האופן שבו היא מבינה את עצמה ואת הסובבים אותה. חיי היומיום הצבעוניים של השוק מלווים את המתחים בין האם לבנותיה ובין הרצון בעצמאות לציפיות של הדור המבוגר.
תקציר הסרט בסינמה סיטי
מה אומרים המבקרים?
ב־Rotten Tomatoes מציג הסרט 98% ביקורות חיוביות על בסיס 108 ביקורות מקצועיות, לצד 82% דירוגי קהל חיוביים.
הפער אמנם אינו מצביע על עוינות מצד הצופים, אך הוא מלמד שההתלהבות של המבקרים חזקה במיוחד.
הקונצנזוס המקצועי מדגיש את האותנטיות התרבותית ואת הדינמיקה המשפחתית. במקום להישען על תפניות עלילתיות גדולות, הסרט בונה את כוחו מתוך היחסים בין הדמויות ומתוך הפרטים הקטנים של חיי היומיום.
למה דווקא סרט כזה מצליח?
אחת ממעלותיו של הקולנוע הבינלאומי היא האפשרות לפגוש מציאות זרה ולגלות עד כמה היא מוכרת. משפחה שנאבקת על פרנסה, יחסים מורכבים בין הורים לילדים ומסורות שמכבידות על הדור הצעיר , כל אלה אינם מוגבלים לטייוואן.
זהו קולנוע שמאפשר לצופה הישראלי לטייל בעולם בלי לוותר על החיבור הרגשי לחיים שלו עצמו.
למי מתאים?
לצופים שאוהבים דרמות משפחתיות, קולנוע בינלאומי ודמויות אנושיות מורכבות. פחות למי שמחפש אקשן, מתח מהיר או קומדיה קלילה.
השורה התחתונה: "הילדה השמאלית" היא דוגמה לסרט שאינו זקוק לרעש גדול כדי לעורר עניין. הביקורות מצביעות על יצירה שהצליחה להפוך סיפור משפחתי מקומי לחוויה בעלת משמעות אוניברסלית.
